NLP - מפתחות לתקשורת טובה

הקדמה

קורה לכם לפעמים שאתם פוגשים מישהו ואתם מרגישים לא בנוח במפגש איתו?
אולי זה קולגה שעובד איתכם וקיימת בניכם אי הבנה, או שכן שגר על ידכם ושוררת בניכם מלחמת עולם... אולי זה חבר או בן משפחה, בן זוג או ילד שבחברתם אתם חווים תסכול, ריחוק או אי שביעות רצון כלשהיא... הייתם רוצים לפתח מערכת יחסים של שיתוף פעולה, הבנה הדדית, קירבה, הרמוניה, אבל משהו אחר קורה במקום זה...

ולעומת זאת, יש אנשים שקל לכם להתחבר אליהם... כבר בפגישה הראשונה נדמה לכם שאתם כאילו מכירים זמן רב... אתם חשים איתם נינוחות וחופש להתבטא. על אנשים כאלה תגידו:
אנחנו באותו הראש...
אנחנו משדרים על אותו גל...
יש לנו כימיה...

גישת ה- NLP מציעה דרך לזהות נקודות תורפה בתקשורת, לטפל בהן ולטפח מערכות יחסים של אמון ושיתוף פעולה.
לשם כך כדאי להכיר את השדה של התקשורת:

התקשורת שלנו מורכבת מ: 7% מילים 38% איכות הקול 55% פיסיולוגיה ( שפת הגוף )

זהו מידע חשוב. רובינו מייחסים חשיבות רבה למילים הנאמרות. נדמה לנו שהמילים קובעות אם נהיה שבעי רצון מהקשר או שלא... ואולם המילים מהוות רק חלק קטן ממרכיבי התקשורת. מסתבר שלשפת הגוף ולטון הדיבור יש השפעה מכרעת על מה שאנחנו משדרים וקולטים במהלך מפגש וכל זה קורה מבלי שנהיה מודעים לכך.

המרכיב החשוב ביותר בתקשורת הוא ראפור
ראפור – Rapport – מילה בצרפתית שפרושה קשר, זיקה, יחסים של אמון, היענות, כימיה הנוצרת בין אנשים.
אמון הוא המרכיב המשמעותי ביותר בכל סוג של תקשורת.
כשיש ראפור בין אנשים, הם חווים חוויה של קבלה ונינוחות. במצב כזה מתאפשרת תקשורת של שיתוף פעולה, התפתחות והעצמה הדדית.

המודלים הראשונים של NLP נעשו על בסיס צפייה ומודלינג של אישים שהצטיינו בתחום התקשורת כמו : מילטון אריקסון, וירג'ניה סאטיר ופריץ פרלס. הם הצליחו לייצר תקשורת אפקטיווית במובן הזה שהם הצטיינו בהובלת אנשים לתהליכים של שינוי. אישים אלה מהווים עד היום השראה בנושא של יצירת ראפור ותקשורת אפקטיווית.

גישת ה NLP מלמדת אותנו איך לייצר ראפור:

בנייה של ראפור מורכבת משני צעדים המתואמים בניהם כמו ריקוד: צעדים של הצטרפות והובלה. Pacing and Leading.
למשל: אתם משוחחים עם משהו והוא מגיב בכעס. אם אתם לא בראפור, יכול להיות שתיבהלו ותירתעו, תשפטו את האדם שמולכם ותלכו. אם לעומת זאת חשוב לכם להמשיך את השיחה ולייצר שיתוף פעולה, תוכלו לייצר ראפור למשל על ידי ביטוי של הבנה ואמפטיה לכעס שהתעורר ( מבלי לקחת עליו אחריות! ) ורק אחרי שמתקבלים סימנים של רגיעה בצד השני, אפשר להוביל להמשך השיחה בכיוון של שיתוף פעולה.

או, דוגמה נוספת: הילד שלכם לחוץ לפני בחינה ואתם רוצים להרגיע אותו. אם תגידו לו משפט כמו: " תפסיק לדאוג, יהיה בסדר! תוסיפו לכך טון דיבור לא סבלני ושפת גוף ממהרת והילד שלכם יגיב בריחוק. הוא ירגיש לבד, המתח שלו יתגבר ויכול להיות שהוא יימנע מלשתף אתכם והקשר בניכם יתרחק. תוכלו במקום זאת לפנות אליו, להתבונן בו בגובה העיניים ולהעביר לו את המסר שאתם מבינים את החששות שלו. זו הצטרפות. אתם יושבים איתו זמן מה במקום שבו הוא נמצא מבלי לנסות להזיז אותו משם, מבלי לשפוט אותו וגם בלי להזדהות איתו. עכשיו הוא כבר לא לבד. בזכות האמפטיה שגיליתם כלפיו, יש לו גם יותר אהדה לעצמו. מאוחר יותר אפשר לבדוק גם איך עוד אפשר לתמוך בו.

הצעד הראשון של בניית ראפור יהיה תמיד הצטרפות.
הצטרפות הינה מפגש עם האחר במפת העולם שלו. זה יכול לבוא לידי ביטוי בשימוש בשפה המילולית שלו, הצטרפות לקצב הדיבור שלו... לשפת הגוף שלו, לאיכות הקול, לאמונות ולערכים שלו ועוד.
המסר של ההצטרפות הוא:
גם אני כמוך... אתה לא לבד...
אני מקבל אותך...
אני מבין אותך
אני מכבד אותך
אתה בסדר כמו שאתה...

ראפור בא לידי ביטוי במערכות היחסים הבאות:
בין אדם לאדם
בין אדם לקבוצה
בין אדם לעצמו – בין המודע ללא מודע

סיכום: גישת ה NLP שמה דגש על טיפוח מיומנויות של תקשורת. תקשורת בין אדם לעצמו ובין אדם לסביבתו. על רקע זה מומלץ לטפח יכולות של התבוננות והקשבה. חדות חושים עוזרת לנו לקרוא את כל מה שבין השורות: כל המידע שמוצפן בשפת הגוף ובאיכות הקול על מנת שנוכל להבין את נקודת המבט של הזולת, להיות אמפאטיים כלפיו ולנהל איתו דו שיח מכבד ומקדם. תשאלו: ואיך נלמד להקשיב ולהתבונן אל עצמנו? איך נלמד לזהות את הקולות הפנימיים שלנו? גישת ההתמקדות מלמדת אותנו איך להקשיב ולהתבונן אל תוך עצמנו, איך לייצר ראפור בין המודע והלא מודע שלנו.