חדש בבית אלה

קורסי התמקדות חדשים נפתחים...

הרשמה

רוצה להתעדכן?
הירשם/י לניוזלטר החודשי!

שאלות שעדיף לא לשאול

(במיוחד לפני פסח)

אז איפה אתם עושים את החג?

בכל שנה, כמה שבועות לפני פסח, הגוף שלי מתחיל לגלות סימנים של דריכות עצבנית לקראת השאלה הזאת, שבכל פעם מחדש מציפה תערובת של זכרונות ורגשות.

בכל שנה, כמה שבועות לפני פסח, מתחילים להרגיש באוויר ביחד עם קלחת סידור הבית, בישולים וקנית מתנות גם משהו נוסף שהוא בין שמחה והתרגשות למועקה וכבדות.

לכאורה, הזדמנות למפגש משפחתי חגיגי, ארוחה טעימה (כולם אוהבים את החרוסת שאני מכינה), מתנות... מה רע?

במחקר הקטן שערכתי , הודו לא מעט אנשים ששאלתי, שגם אצלם השאלה הזאת מעוררת סלט רגשי מורכב:

איפה ועם מי?

אם אתם שייכים לשבט משפחתי רב משתתפים, יכול להיות שהשאלה הזאת בכלל אינה עולה או שהתשובה עליה ידועה מראש בזכות מסורת רב שנתית. אושרכם! אבל יכול להיות גם ש"אליה וקוץ בה". המשפחתיות הזאת לפעמים קצת מכבידה בציפיות שלה מכם, ואילו הייתם לוקחים את רעיון החרות שהחג מסמל כפשוטו, יכול להיות שבכלל הייתם מעדיפים לבלות ערב שקט על אי בודד... אבל לא נעים לכם כי משהו יעלב.  

ואם נולדתם למשפחה קטנה, יכול להיות שבכל שנה אתם שוברים את הראש עם מי לחגוג את החג, מרגישים קצת לבד ולא שייכים. אולי אתם מצפים להזמנה מחברים, הזמנה שמתמהמהת לעיתים למרות כוונתם הטובה, בגלל המחויבות שלהם למעגל המשפחתי. וגם אם יזמינו, לא בטוח שתרצו להיענות כי יש סיכוי סביר שתרגישו שם קצת גלגל חמישי בקרב הורים ובני דודים של אחרים...
ונגיד שאתם מחליטים להיות אמיצים להזמין חברים אליכם. מי יבוא? כולם הרי מסובים עם בני משפחותיהם שמצפים להם ומהם וגם אם בסתר ליבם יעדיפו לבלות את ערב החג בחברתכם, הם לא יעזו להפר את מסורת החג ולאכזב את קרוביהם...

אז השאלה "איפה אתם עושים את החג?" מציפה בעצם שאלות על שייכות ונאמנות. היא נוגעת במסורת, על הטוב והרע שבה, מזכירה חשבונות ישנים, מחדדת מי שייך לאיזה מעגל, מי בא קודם ומי אחר כך, מי בפנים ומי ומה נשאר בחוץ...

היא מעמיקה את תחושת השייכות אצל אלה שיש להם מעגל טבעי לחגוג איתו ומחדדת את תחושת חוסר השייכות אצל אלה שהתשובה לשאלה הזאת אינה ידועה מראש.

אתמול בים, כשעילית שאלה אותי "איפה אתם עושים את החג" חרגתי ממנהגי ובמקום לפתור אותה ואת עצמי בתשובה מתחמקת, אמרתי לה את האמת. האמת שלי פגשה את האמת שלה וכך, בלי שהתכוונו, מצאנו עצמנו משוחחות שעתיים על מצרים הפרטית שלנו, ביטויי העבדות שיש בה והכמיהה לחרות. גיליתי ולא בפעם הראשונה שאני לא לבד במצרים שלי ושגם אם עדין לא ברור איך יוצאים ממנה, השיחה עליה, נתנה טעם של שייכות וסימנה לנו אולי צעד ראשון בדרך לחרות.

ולסיום, מעניין לשים לב שליל הסדר עצמו נמשך לכל היותר כמה שעות, אבל מה שנשאר בזיכרון שלנו כטעם החג לא פחות ולפעמים אפילו יותר הוא דווקא הימים שלפני, על כל המורכבות שבהם.

שתהיה לכולנו אווירת "לפני החג"  משיבת נפש בכנות וקלילות.
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח"

+ הוספת תגובה
   (3 תגובות)
שם
דוא"ל

 
כותרת
הודעה
1. יציאה מעבדות שלי... מאת יעל שכטר

בשבילי ההתייחסות במשך שנים לנושא עבודה הייתה מתוך המושג " עבדות" , וממש בימים אלו בין היתר משחררת עצמי ממושג זה , ומתחילה לחיות את חיי מתוך הקשר של חופש , חופש בחירה, שחרור... - אכן כיף לצאת ממצריים הפרטית שלנו.... ותודה על ההזדמנות להתבונן....

פורסם על ידי יעל שכטר

תודה על דיון אמיץ. אכן שאלות אישיות אמיתיות .מי יתן ונמצא חירות ואהבה בצידה.

פורסם על ידי נעמי

חגית ספנסר | רח' השניים 6, כרכור | 052-8916931 | chagit@beitella.co.il | www.beitella.co.il