העברה בין דורית
העברה בין דורית היא תופעה שבה חוויות וטראומות לא מעובדות של הורים מועברות באופן לא מודע מהם אל ילדיהם ולעיתים דרכם, אל הדור של הנכדים ומשם אל ילדיהם.
"כשמתרחשת העברה בין-דורית, הילד משמש כמיכל לכאבים ולחרדות של ההורה", אומרת מיכל הסל-קומורניק, פסיכולוגית קלינית ומדריכה בפסיכותרפיה. "לעיתים קרובות יש טראומה שנוכחת בנפש ההורה, ונותרת שם כמעין מערת קבורה נסתרת, כי ההורה לא עיכל את מה שקרה לו בילדותו".
תופעת העברה בין דורית מוכרת במיוחד בקרב משפחות של נפגעי מלחמה ומתועדת היטב בהקשר של ניצולי שואה.
למשל אם בדור של ההורים היה אובדן שלא זכה לעיבוד יימצא משהו בדור של הילדים אשר יגלה סימפטומים של אבל. או, אם בדור של ההורים היה משהו שנדחה מתוך המשפחה בגלל מעשה לא ראוי שעשה, נפגוש נציג מדור הילדים שמתנהג בצורה לא נורמטיווית מתוך הזדהות עם מי שהוצא מתוך המשפחה בעבר.
לילד יש כמיהה לא מודעת לרפא את כאב הוריו. "לעיתים קרובות הוא עומס על כתפיו את האבל שהוריו לא יכלו לחוות בשל הקרע שנפער בתוכם ... בנושאו את סבלם של הוריו, הוא מנסה באופן לא מודע להצילם מסגירותם"... מתוך סיפרה של יולנדה גמפל " ההורים שחיים דרכי" הוצאת כתר.
גישת הקונסטלציה המשפחתית מבססת את עבודת הריפוי שלה על התפישה של העברה בין דורית. ההכרה בתופעה זו מרחיבה ומעמיקה את אפשרויות הטיפול והריפוי. למשל, כאשר אדם בא עם בעיה, נניח מראש שהמקור לבעיה שלו נמצא לפחות בחלקו אצל משהו מדור ההורים. הנחה זו מאפשרת לדמויות נוספות מתוך משפחתו המורחבת לקחת חלק בתהליך הריפוי. תוך כדי התהליך ניפתח הסיפור המשפחתי, נחשפים סודות שהעיקו, עולים רגשות של אשמה ובושה שהודחקו ועכשיו יכולים לזכות בטיפול. בהדרגה, נותנים מקום לבני משפחה שנדחו או נעלמו, המטופל זוכה להכיר את שורשיו ואת המורשת שלו. תחושת השייכות שלו מעמיקה והוא רוכש כוחות חדשים להתמודד עם הבעיה שהייתה.
סיפור לדוגמה:
שירי, אישה צעירה בת 35 מגיעה לטיפול על רקע הקושי שלה ביצירת קשר זוגי. היא משתפת שיש לה ידידים רבים אולם אף אחד אינו מעורר את האמון שלה. ילדותה של שירי עברה עליה במשפחה נורמטיווית ללא אירועים חריגים. יחד עם זאת שירי מתארת את אימה כאישה קשה וסגורה שאינה מבטאת רגשות. הוריה של האם נפטרו כששירי הייתה צעירה. היא שמה לב שאימה משתדלת להימנע מכל דיבור עליהם והייתה תחושה שיש איזה סוד הקשור אליהם.
כשהעמדנו נציג לחוסר האמון שיש לשירי כלפי גברים עלו רמזים לתופעה של אלימות גברים כלפי נשים בתוך השושלת של אימה. שירי הייתה מופתעת מהמידע שעלה והחליטה לחקור את עברה.
היא חזרה הביתה ושיתפה את אמא שלה במה שעלה בקונסטלציה. עכשיו הייתה האם מוכנה לגלות את הסוד ששמרה בליבה אודות הוריה: אמא שלה, סבתא של שירי, הייתה נשואה לגבר אלים שהתאכזר אליה. התופעה של נשים שהיו קורבנות לאלימות מצד גברים במשפחתן הולכת אחורה במשפחתה לפחות 2 דורות אחורה. אימה של שירי סיגלה לעצמה דפוסים של קשיחות והסתירה את הסיפור המשפחתי מתוך רצון להגן על עצמה ועל ילדיה.
חשיפת הסוד המשפחתי אפשרה לשירי לפגוש את הפחד שלה מנשיות שנתפשה אצלה כמקור לחולשה המסכנת אותה. במרחב החדש שנוצר יכלה שירי לגבש מחדש את תפישתה לגבי נשים, גברים והיחסים שבניהם.
לסיכום: לעיתים קרובות אנשים חווים תופעות של מצוקה אשר לא ניתן להסבירה באמצעות אירועים קונקרטיים אשר חלו במהלך חייהם.
גישת הקונסטלציה המשפחתית מייצרת מרחב המאפשר לכל הסיפורים הסמויים, אלה שהורגשו באווירה המשפחתית אבל לא זכו להכרה, לבוא לידי ביטוי. הביטוי וההכרה משחררים את המאמץ להדחיק ולהסתיר ומעצימים את כוחות הריפוי.
הכרה בתופעה של העברה בין דורית מספקת כלי חשוב לריפוי וומרחיבה את האפשרות לטפל בבעיות מורכבות, אשר לא זוכות למענה במסגרת אחרת. כל תהליך ריפוי, אשר פונה לכל מעגלי השייכות של האדם, מאפשר גישה לפוטנציאל אין סופי של כוחות ריפוי עבור כל בני המשפחה לדורותיה.
"החיים הם זרם אין סופי וכל אדם נעגן בזרם שאליו הוא משתייך. אין הוא יכול להינתק, לא מאבותיו, לא ממי שהולידו אותו ואף לא מצאצאיו שיבטיחו את המשכיותו. היותך מעוגן בתוך שושלת השתייכות כזאת, אינו דומה לרישום סמלי באילן יוחסין. משמעו לחוש בגופך את נוכחותם של הוריך, של סביך ולחוש שגופך עצמך חי בגופם של ילדיך." מתוך סיפרה של יולנדה גמפל " ההורים שחיים דרכי" הוצאת כתר.
לתיאום פגישת קונסטלציה משפחתית אישית צרו קשר כאן
