חדש בבית אלה

קורסי התמקדות חדשים נפתחים...

הרשמה

רוצה להתעדכן?
הירשם/י לניוזלטר החודשי!

האוהל האדום

נשים מדברות

(לא רק מקשיבות)

אחד מזכרונות הילדות היותר מוחשיים שלי הוא הזיכרון הבא: אנחנו יושבים מסביב שולחן האוכל לארוחת הערב. אמא אבא אחותי ואני. אבא שלי מדבר. הוא מדבר ארוכות על "ענינים שברומו של עולם": מצב המדינה, הכלכלה, הפוליטיקה שלה ועוד. לפעמים הוא מתאר ספר שקרא בהתרגשות, או יצירת אומנות שראה והוא מתלהב בתיאורו עד מאד. אנחנו הקהל הנאמן שלו, מקשיבות ללא הפרעה. לפעמים אחותי מצטרפת אליו קצת לשיחה. אמא שלי ואני מקשיבות ושותקות. עד היום אני סקרנית לדעת מה היא חשבה והרגישה.

אני זוכרת מה אני חשבתי: "למה תמיד רק הוא מדבר? למה אמא שלי לא אומרת כלום?...  למה לי אין מה להגיד?..."

אבא שלי היה נציג של דור שבו גברים היו אנשי העולם הגדול.  הוא היה אדם סקרן, חקרן, רחב אופקים ובעל חשיבה מקורית. היה לו המון מה להגיד והוא לא פקפק לרגע בתוקף שיש לדבריו ובפניות שיש לנו להקשיב לו.

אמא שלי באה ממסורת ארוכת שנים של נשים שהתמחו בהקשבה וויתרו על זכות הדיבור. אני בטוחה שהיה לה שיח עשיר בינה לבינה אבל היא לא חלקה אותו איתנו.

כשבגרתי והייתי אישה צעירה, שמתי לב שבאופן אוטומטי אני מזדהה עם אמא שלי. היה לי טבעי להקשיב, פחות טבעי לדבר. לכל היותר דיברתי עם חברה קרובה. אחת על אחת. אבל דיבור בקבוצה, בפורום רחב יותר, זה היה מפחיד ומאיים. אם לפעמים הזדמן לי לשבת בקבוצה והיה סבב של שיתוף, הלב שלי היה דופק עד שהגיע תורי ואז כשכולי מסמיקה אמרתי משהו שבדיעבד שפטתי כלא מספיק חכם או מעניין...

עברו שנים, התבגרתי עוד קצת... היום,  כשיש לי מה להגיד אני בדרך כלל אומרת אבל גם היום, אני מוצאת את עצמי לפעמים מהססת קצת: האם הדיבור שלי חשוב? למי זה חשוב? האם יש בו עניין? ואולי כשאני מדברת, אני בכלל תופשת מקום של משהי אחרת...

במשך השנים למדתי שהשאלות האלה מעסיקות נשים רבות. כאילו שהמורשת הנשית שלימדה אותנו כל כך טוב איך להקשיב בענין ואמפטיה, לא השאירה לנו הנחיות ברורות איך לדבר. כאילו שלנשים, יש פחות מה להגיד, או שזה פחות חשוב...

מעניין לשים לב איך בספרות, הדיבור הנשי זוכה לעיתים קרובות לכינויי גנאי כמו: " פטפוט נשי, להג, רכילות נשית..."  ונשים שנוהגות להשמיע את דעתן לעיתים קרובות, זוכות לתואר דעתניות, שתלטניות ואפילו... גבריות.

אריאלה פרידמן בספרה המעניין "באה מאהבה" , (הוצאת הקיבוץ המאוחד  2007 )מביאה ממצאים של מחקר שעסק בתהליכי תמידה וביטוי של נשים. על בסיס החומר שנאסף החוקרות מתארות 4 שלבי התפתחות אצל נשים בהקשר של ביטוי אישי:

שתיקה וחירשות. אילמות. שלב המייצג נשים עם השכלה מצומצמת, ממעמד חברתי נמוך הנמצאות במערכת היררכית ברורה שמבטלת נשים. אלה נשים שההיררכיה דיכאה את הביטוי שלהן והן לא רק אילמות אלא גם חירשות לעצמיותן. נשים אלה גדלו בבדידות רבה וחוויותיהן לא זכו לכל הכרה מצד החברה ומצד עצמן.

הקשבה לקולותיהם של אחרים. שלב זה מייצג נשים שלמדו באמצעות הקשבה לבעלי סמכות. נשים אלה רואות בסמכות הגברית אוטוריטה בתחום הידע. הידע בעולם שלהן מתחלק לנכון ולא נכון על פי מה שהגברים מכתיבים. הן אינן רואות עצמן כמועמדות להיות בעלות ידע משל עצמן.

הקול הפנימי – ידע סובייקטיווי. נשים בשלב זה מקשיבות לקולן הפנימי ומסתמכות על התהליכים האינטואיטיביים שבתוכן. ההקשבה לקול הפנימי אינה תהליך קל בחברה המערבית המדגישה ידע אובייקטיווי ולא מעריכה את הידע הסובייקטיווי. גילוי הקול הפנימי בא בדרך כלל בעקבות חוויה חזקה של קשר משמעותי עם נשים אחרות, או בעקבות טראומה, או בעקבות דחף חזק לשינוי. אצל נשים אלה, הסמכות הגברית הייתה כרוכה בדרך כלל באלימות ובסבל ויום אחד הן היו חזקות מספיק כדי לדחות אותה ואת האמת שהיא ייצגה. שלב זה מאופיין במעבר מפאסיוויות לאקטיוויות, משתיקה למחאה מאני סטטי לאני מתהווה. קולן של נשים אלה לא תמיד נשמע בפרהסיה. הן נוטות להסתיר את התהליך הפנימי שלהן וממתנות את ביטויו.  הן מדברות לעצמן, ליומניהן, לקירות שבחדריהן. גילוי הקול הפנימי מלווה במקרים רבים ביציאה מתוך מערכת יחסים של דיכוי. נשים רבות מתארות שלב זה כמו לידה מחדש.  המעבר לשלב זה כרוך בדרך כלל בחוויה של תחושת כוח, אופטימיות וערך עצמי גבוה.

מיזוג הקול הפנימי והחיצוני בשלב הזה מתרחשת אינטגרציה בין הידע האובייקטיווי והידע הסובייקטיווי. חיבור הידע האישי האינטואיטיווי עם ידע שנלמד מאחרים. מה שמאפיין את השלב הזה הוא היכולת לשאת סתירות פנימיות, ויתור על חשיבה בשחור לבן, יכולת לחיות עם קונפליקט, רצון לחבר את כל החלקים לשלם אחד, ללא חלוקה בין רגש וחשיבה, תוך דגש על תהליך ההקשבה. החוקרות מכנות את השלב הזה כשלב של "דיבור אמיתי". מיזוג בין הקשבה ודיבור, כשההקשבה לאחרים אינה כרוכה בויתור על הקול העצמי.

נשים רבות מתארות את החיפוש שלהן אחר קולן הפנימי. אבל גם אלה שמצאו אותו מתלוננות שלא תמיד הן מעיזות להשמיעו...

זוהי הזמנה למסע אישי נשי

התקשרי אלי 0528916931

האוהל האדום
האוהל האדום
חגית ספנסר | רח' השניים 6, כרכור | 052-8916931 | chagit@beitella.co.il | www.beitella.co.il