הילד הפנימי

כיצד ניתן להיעזר בדמיון מודרך והתמקדות, כדי לרפא את פצעי הילדות שלנו ולהשיב לחיינו ביטחון, יצירתיות ושמחת חיים.
לעולם לא מאוחר מידי לחוות ילדות שמחה!

"בכל פעם שיש בנינו קונפליקט, כשהוא כועס, אני חשה את הבטן שלי מתכווצת וכל מה שרציתי להגיד לו נשכח ונעלם. באותו רגע, אני מוכנה לעשות הכל כדי לרצות אותו. שרק לא יכעס עלי..." (וורד, אישה בת 30 מתארת קושי בזוגיות שלה)

איך זה קורה לנו?
שלפעמים, אנחנו שוכחים שאנחנו כבר "גדולים וחזקים". שאנחנו מאבדים את הקשר לידיעה שהיום, בבגרותנו, יש לנו כוח להגן על עצמנו, שמותר וכדאי לנו להעיז, שאנחנו מסוגלים להכיל מצבים של אי נוחות וחוסר וודאות

אנחנו משקיעים מאמץ רב לרצות אחרים, לקבל אישורים, להימנע מעימותים, עושים הכל ועוד, כדי להימנע מדחייה, מאובדן שליטה, כדי לחוש אהובים ובטוחים.

הדימוי של הילד הפנימי מאפשר לנו גישה לזיכרונות ילדות המכילים בתוכם תערובת של רגשות כאב וחוסר אונים ביחד עם פוטנציאל אין סופי של יצירתיות, שמחת חיים ואהבה.
בספרות המקצועית הילד מתואר כסמל אוניברסלי של התחדשות ויצירה. הוא מכונה גם "הילד הפלאי", "האני האותנטי"  וגם "הילד הפגוע"... ג'ון בראדשו, השיבה אל הילדות. ( מטר 2005

"הילד" הוא כל מה שננטש ונחשף, אך בעת ובעונה אחת בעל כוח אלוהי. התחלה חסרת משמעות ומפוקפקת וסוף עטור ניצחון. " הילד הנצחי" שבאדם הוא חוויה שאיננה ניתנת לתיאור. מוזרות וזכות אלוהית. אי אפשר להעריך מראש את חשיבותה של החוויה, אך היא קובעת את ערכה המוחלט או חוסר ערכה של האישיות"  קרל יונג.

איך אתם מדמיינים לעצמכם את הילד או הילדה שהייתם?
איך זה היה בשבילכם להיות ילדים ואיך השפיעה ילדותכם על האופן שבו אתם מתנהלים כאנשים בוגרים

אף אחד לא רוצה להיות לבד כשהוא פוחד...
הזמנתי את וורד להיזכר באירוע של קושי בזוגיות שלה.
ורד נזכרת בדיון שהיה לה עם בן זוגה בקשר למעבר דירה. ורד רוצה להישאר בבית שבו הם מתגוררים עכשיו ובן זוגה רוצה לעבור לגור קרוב למקום עבודתו. היא שומעת אותו מדבר בקול קר ויש לו מבט מנוכר בעיניים...
"כשאני שומעת את הקול שלו ורואה את המבט הזה, הבטן שלי מתכווצת, ואני שוכחת מה רציתי להגיד..."
בואי תשאלי בפנים מתי עוד חווית תחושה כזאת בגוף...

וורד נזכרת באירוע ילדות:
אני שוכבת במיטה, מתחבאת מתחת לשמיכה. הדלת של החדר שלי סגורה ומאחוריה אני שומעת את אבא ואמא רבים. אני שומעת את הצעקות שלהם. אני מהדקת את השמיכה מעל ראשי, מחכה שזה יעבור.
הזמנתי את וורד הגדולה לדמיין שהיא באה לשבת על יד ורד הילדה.
וורד מהססת בהתחלה, היא חוששת שהילדה לא תסכים...
אני מציעה לוורד: בואי תשאלי אותה אם זה בסדר מצידה שתשבי איתה קצת ... אולי היא תרצה לשתף אותך במה שעובר עליה.
וורד משתפת בדברי הילדה כשדמעות בקולה:
"כשאמא ואבא רבים, היא פוחדת שהם ייפרדו... היא פוחדת להישאר לבד..."
תשאלי אותה מה היא צריכה לשמוע ממך שיכול לעזור לה עכשיו...
"היא צריכה לדעת שזה יעבור, שהיא תהיה בסדר, היא צריכה לדעת שהיא לא תישאר לבד...   

ומה עוד?
"היא צריכה חיבוק..."
עכשיו וורד הגדולה יושבת על יד וורד הילדה. היא מחבקת אותה ומספרת לה שהיא מבינה את הפחד שלה. זה באמת קשה לילדים לשמוע את ההורים שלהם רבים וכועסים. זה באמת מפחיד!
וורד הגדולה מבטיחה לוורד הילדה שמעכשיו היא תבוא לשבת איתה בכל פעם שאבא ואמא יריבו, כדי שהיא לא תהיה לבד. היא תזכיר לה שכל זה יעבור ושהיא תגדל להיות אישה חזקה ובטוחה שיודעת לשמור על עצמה.
המפגש הזה בין הבוגרת לילדה אינו חד פעמי. זה יתפתח להיות קשר קרוב לכל החיים! 

ערוץ הדמיון המודרך מאפשר לוורד ליצור קשר עם הילדה הפנימית שבתוכה ומספק לה דרך להתמודד עם כעסים שעולים מידי פעם בתוך הקשר הזוגי. בכל פעם שעולה כעס היא רואה בעייני רוחה את וורד הילדה ומזכירה לעצמה שזו הילדה שנבהלת עכשיו מהכעס. היא מדמיינת את עצמה הבוגרת פונה אל הילדה, מתיישבת על ידה ומחבקת אותה. היא מדברת איתה בתוך ליבה ומעודדת אותה שהיא אינה לבד. הדיאלוג הזה עוזר לה להירגע ולתקשר עם בן זוגה באופן שקול ובוגר.

השפעת העבר אל ההווה: אפשר להניח ככלל, שברב המקרים בהם אנחנו פועלים ממקום של פחד, חולשה וחוסר ביטחון,  רק חלק קטן ממה שמניע את התגובה שלנו קשור למה שקורה בהווה. מה שנמצא ברקע ומניע באופן סמוי אך עוצמתי את ההתנהלות שלנו ברגעי חולשה קשור לעבר, להיסטוריה המשפחתית שלנו, לחוויות הילדות שלנו ושל הורינו, לכל מה שהגוף שלנו זוכר.
תפישת העולם שלנו שואבת את השראתה מחוויות הילדות שלנו, של הורינו ושל השושלת המשפחתית שלנו בכלל. האמונות שלנו על העולם, על גברים ועל נשים, על עצמנו ועל אחרים, מתבססות על  חוויות שחווינו עוד לפני שהיו לנו מילים לתאר אותן.

וורד הילדה שחוותה את מריבות הוריה, חשה פחד ואיום. ילדים מסגלים לעצמם מנגנוני הגנה שיעזרו להם להימנע מתחושות של חוסר אונים. כך החליטה, ורד באופן בלתי מודע לעשות הכל, כדי להימנע מעימותים וכעסים. היא סיגלה לעצמה מנגנון הגנה של השתדלות יתירה לרצות אחרים תוך כדי וויתור על רצונותיה. מנגנון הגנה זה עזר לורד הילדה לעבור את הילדות עם "סוג של ביטחון". אולם כשבגרה, מנגנון זה מפריע לה להביא עצמה לביטוי כאישה בוגרת. זה פוגע בתחושת השלמות שלה כאדם בוגר ופוגע בקשר הזוגי שלה.

השימוש בדמיון מודרך מאפשר לנו לפגוש את הילד/ה  שהיינו, להעניק לו הכרה וזכות קיום בתוכנו. להכיר בכל מה שהוא מרגיש וחש מנקודת המבט שלו כחוויה אמיתית ולגיטימית.
מנגנוני ההגנה שלנו נוטים לשפוט את הילד הפנימי ולהתכחש לרגשותיו כדי להימנע מתחושת הכאב שלו.
ההכרה ברגשותיו מאפשרת לו לצאת מן המחבוא ולבטא את עצמו בחופשיות.

הנוכחות שלנו בקרבתו, מעניקה לו ביטחון. בהדרגה, כשנתמיד להתייחס אליו בכבוד ואמפטיה, הוא יתחיל לסמוך עלינו שבאנו כדי להישאר. הקשר המתחדש בנינו יבנה את האמון שלו וביחד איתו גם אנחנו מתבגרים. עם הזמן, מתחזקת בתוכנו ההכרה בעוצמה שלנו וביכולת שלנו להתבטא כאנשים בריאים ושמחים.  

"ככל שאנו יודעים יותר על הדרך שבה איבדנו את היכולת הספונטנית והיצירתיות שלנו, כן אנו יכולים למצוא דרכים רבות יותר להשיבה אלינו. יתכן שנוכל גם לתרום, ולו במשהו, לכך שילדינו לא יסבלו מפגיעות כאלה בעתיד".ג'ון בראדשו, השיבה אל הילדות. ( מטר 2005 )

"אני יודע איזו מתנת חג אני רוצה. אני רוצה את ילדותי בחזרה. אף אחד לא יכול לתת לי את זה... אני יודע שזה לא הגיוני, אבל ממתי מתנת חג היא ענין הגיוני? בסך הכל מדובר בילד שהיה מזמן מזמן ורחוק רחוק. הילד של עכשיו, שבתוכך ובתוכי, הילד שמחכה מעבר לדלתות ליבנו, מחכה למשהו נפלא שיקרה לו".
רוברט פולהאם. ציטוט מתוך הספר "השיבה אל הילדות, ג'ון בראדשו ( מטר 2005) .

אם אתם סקרנים לפגוש את הילד הפנימי שבכם, אתם מוזמנים ליצור קשר

הסדנה להתמקדות עם ילדים תתקיים ביום שישי 14 בפברואר בין השעות 9:00 - 14:00
לפרטים והרשמה

הקורס להתמקדות מספק הזדמנות מעמיקה לפגוש את הילד הפנימי שלכם. צרו קשר