חדש בבית אלה

קורסי התמקדות חדשים נפתחים...

הרשמה

רוצה להתעדכן?
הירשם/י לניוזלטר החודשי!

דמיון מודרך, התמקדות, NLP, קונסטלציה משפחתית

הסטוריה ושורשים

הגישה האקזיסטנציאליסטית התפתחה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה והיא נחשבת ביחד עם הגישה ההומניסטית לזרם השלישי בפסיכותרפיה. אפשר לייחס את הכוחות שהניעו את צמיחתה לשני גורמים עיקריים: הכאוס הטראומטי שזרעה מלחמת העולם בכל מימדי הקיום האנושי, ביחד עם ביקורת שהתפתחה כלפי הגישות הטיפוליות שקדמו לגישה זו: הגישה הפסיכואנליטית והדינמית שתופשות את האדם כנשלט על ידי גורמים פנימיים, (זרם ראשון) והגישה הביהביוריסטית שתופשת את האדם כנשלט על ידי גירויים חיצוניים. (זרם שני). שאיפתה הראשונית של הגישה האקזיסטנציאליסטית היא להחזיר לאדם את תחושת הכוח והמסוגלות לעצב את חייו על פי בחירותיו האותנטיות תוך הכרה במגבלות הקיום האונטולוגיות שלו. (מתוך מנדה ג. ו- להב צ, ו- פוך ח. ). הציטוט הבא של ויניקוט מספר משהו על היחסים שהתקיימו בין הזרמים השונים בעולם הטיפול וחושף את הצד האקזיסטנציאליסטי בהגותו:

"בעוד הפסיכואנליזה המסורתית מגדירה את האדם רק דרך האיכות האימננטית שבו, ורואה את התפתחותו והגשמתו כתהליך נמשך של השלמה רציונאלית עם גבולות קיומו, מעין תהליך נצבר של התפכחות מאשליה והתאבלות בשלה, הביא וויניקוט לתחומיה של הפסיכואנליזה עמדה מהפכנית במובהק, שבמרכזה הרעיון של בריאתם המתמדת של החיים והעולם בידי האדם". ( קולקה עמ' 12)

הפרקטיקה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית יושבת על קוו התפר שבין הגות רוחנית ליישומה בחיים הארציים. הכירות עם הרקע הפילוסופי של הגישה מהווה מפתח חיוני לעבודת המטפל האקזיסטנציאליסטי.

סנוניות ראשונות של ההגות האקזיסטנציאליסטית הגיעו לשמי התודעה באירופה כבר במהלך המאה התשע עשרה, באמצעות הגותם של סרן קירקגור  (דנמרק, 1913 – 1855) ופרידריך ניטשה (גרמניה 1844 – 1900) שנחשבים "אבות הפילוסופיה האקזיסטנציאלית. כתביהם של שני ההוגים, קראו תגר על אמונות וערכים שהיו בקונצנזוס התרבותי והזמינו את האדם לחפש משמעות אישית סובייקטיבית לחייו.  

"ביומנו האישי מבקש סרן קירקגור שעל מצבתו ייחרט "פה טמון אינדיבידואל". בכך הוא מבקש להדגיש ששאלת האינדיווידואליות היא הבעיה המרכזית של ההגות הקיומית: כיצד להפוך את האני הסתמי לאני ייחודי. התשובה ניתנת על ידיו במושג "החיים האותנטיים", בהם שואף אדם להיות הוא עצמו באופן שלם" ( גולומב 1986 עמ' כ)

החיבור בין הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית למעשה הטיפולי החל בתחילת המאה העשרים עם עבודתם של:  Karl Jaspers בגרמניה, ו- Ludwig Binswanger ו-  Medard Boss בשוויצריה. הם היו פסיכיאטרים אשר פנו אל הפילוסופיה בשאיפה למצוא מענה על שאלות קיומיות איתם התמודדו הקליינטים שלהם. מקורות ההשראה האקזיסטנציאליסטים שלהם היו קירקגור וניטשה, היידיגר והוסרל. מאוחר יותר, הצטרפו לזרם הזה מטפלים נוספים כמו ויקטור פרנקל, רולו מי, אריך פרום, רונאלד לאינג ואחרים. במקביל, התרחבה והעמיקה גם החקירה האקזיסטנציאליסטית הפילוסופית לאור הגותם של סארטר, אלבר קאמי, מרטין בובר ועוד.

ארווין יאלום, מהבולטים שבין המטפלים בגישת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית היום, מתאר במילים הבאות את ליבו של הפרדוקס הקיומי:  

"מודעות עצמית היא מתת נעלה, אוצר יקר כחיים עצמם. היא המייחדת אותנו כבני אדם. אבל נלווה אליה מחיר יקר: פצע הכיליון. על קיומנו מאפילה בלי הרף הידיעה שנגדל, נפרח, ובאופן בלתי נמנע ניבול נמות". ( יאלום, 2008, עמ' 9)

 

מקורות ספרות

  • גולומב י. ( 1986) מבוא לספר של קירקגור ס. חיל ורעדה. מאגנס. ירושלים.
  • יאלום א. (2008) להביט בשמש. דביר, תל אביב
  • להב צ, פוך ח. ( 2001 ) תאוריות אקזיסטנציאליסטיות והומניסטיות. יחידה 4, האוניברסיטה הפתוחה
  • קולקה ( 1995) המשכיות מהפכנית בפסיכואנליזה. הקדמה לסיפרו של ד. ו. וניקוט, משחק ומציאות. עם עובד, תל אביב.

 

קראו על טיפול בגישה זו כאן

 

דמיון מודרך, התמקדות, NLP, קונסטלציה משפחתית
דמיון מודרך, התמקדות, NLP, קונסטלציה משפחתית
חגית ספנסר | רח' השניים 6, כרכור | 052-8916931 | chagit@beitella.co.il | www.beitella.co.il