מה עושים כשכועסים?

איך לטפל בכעסים כך שלא ישלטו בנו...

כעס. מי לא מכיר את הרגש הלא פופולארי הזה:

לפעמים הוא מגיע כמו רוח סערה חמה ומשתלטת וגורם לנו להגיד דברים שאחר כך אנחנו מתחרטים עליהם או לעשות דברים שאחר כך משאירים אותנו בתחושת אשמה עמוקה...

ולפעמים הכעס מתגנב בשקט... לאט... מחלחל עמוק... מצטבר בגוף... כמועקה... בכאב בטן... הופך לגוש סמיך של טינה...

הדור של ההורים שלנו (הורים של המאה העשרים) היה דור של עשייה. אנשים שעברו מלחמות קשות, הפכו למהגרים, בנו את הארץ... לא היה להם "זמן לרגשות" וגם לא היו להם כלים לטפל ברגשות שלהם. ועל כן העבירו מסרים כפולים בנושא הביטוי הרגשי:   לשמוח, ליהנות, לאהוב - זה מותר כל עוד אינך יוצא מן הכלים. כלומר מבטא את רגשותיך באופן מאופק.
לפחד, להיות עצוב, לבכות, לכעוס - זה לא היה לגיטימי. מי לא שמע בילדותו את המשפט: "אל תכעס!" או "אל תבכה!" אתה כבר גדול מידי... זה לא מכובד...

וכך גדל דור שלם על האמונה שיש רגשות "טובים" ולגיטימיים ויש רגשות "רעים" ובלתי לגיטימיים...

ומאחר שכולנו באופן טבעי חווים את כל הקשת של הרגשות... למדנו להסתיר את ה"רגשות הרעים", גם מהסביבה אבל קודם כל מעצמנו... וכך גדלנו כאשר הכלים הטבעיים שיש לנו לביטוי רגשי מודחקים ואינם זמינים לנו בשעת הצורך.

המחיר של ההדחקה הרגשית הוא בצמצום עצמי ובהחלשת מערכת החיסון. הרגשות פועלים כמטוטלת. במקום שבו מדחיקים עצב וכעס - גם שמחת החיים והתשוקה יהיו קטנים יותר. כמו כן רגשות שמודחקים בגוף ואינם באים לידי ביטוי, עשויים להוות מקור להתפתחות של מיחושים ומחלות.

כעס הוא אחד הרגשות היותר מפחידים לגבי רב האנשים בגלל העוצמה הטמונה בו והפוטנציאל שיש בו לגרום לאובדן שליטה. אנשים שלא למדו לבטא את הכעסים שלהם בדרכים בריאות, עשויים לאגור את הכעס עד כדי שהוא הופך לדיכאון או, מתפרץ בתוקפנות ואפילו באלימות.

דפוסי הכעס שלנו, הדרך שבה נבטא את הכעסים שלנו, שואבים את השראתם מן הדמויות ההוריות שלנו, מן הדרך שבה הורינו ביטאו את הכעסים שלהם, מאמונות היסוד שגיבשנו  על עצמנו ועל העולם...

הכעס הוא רגש משני. הרגש הראשוני שמופיע לפני הכעס יכול להיות פחד, עצב, אשמה או פגיעה כלשהיא שמופיעים למשל כאשר אנחנו מפרשים התנהגות של משהו בסביבתנו כפלישה לגבולות שלנו, חוסר כבוד כלפינו או איום. הכעס נותן אשלייה של כוח. ועל כן הוא  מופיע כ"פיצוי" לפגיעה, לכאב, לאובדן השליטה, כדרך להחזיר לעצמנו תחושה של עוצמה ושליטה.

המחיר לתגובות בלתי נשלטות של כעס בא לידי ביטוי במערכות יחסים ובבריאות הכללית. אנשים הנמצאים במערכות יחסים שיש בהם הרבה כעס  חווים פחד, יחסי תוקף קורבן, ניצול, כוחנות, אשמה וחוסר שליטה.

כעס מודחק - הרבה אנשים לא מעיזים לבטא את הכעסים שלהם. כעס שהיה מופנה כלפי חוץ ו"נתקע" בתוך הגוף הופך לטינה, אשמה ודיכאון. יש סכנה שאנרגית הכעס שנשארה בגוף, תהווה מקור להתפתחות של מחלות כמו דיכאון, סרטן, בעיות לב, ועוד.

השקפת העולם העומדת בבסיס של גישות כמו ההתמקדות, הדמיון המודרך וה-NLP גורסת שאין רגשות רעים. כל רגש הוא לגיטימי וחשוב לתת לו ביטוי. יש לעומת זאת התנהגויות מפריעות ואותן אפשר לשנות. אפשר ללמוד להביע כל רגש - גם כעס - באופן כזה שייתן מענה לצרכים הרגשיים שלנו מבלי שזה יפגע בנוו או בסביבתנו.

הנחות יסוד נבחרות:

• האדם אינו ההתנהגות שלו. הוא הגרעין הטהור שאיתו בא לעולם.
• כך נאמר גם שהאדם אינו הכעס שלו וגם לא התוקפנות או האלימות שנובעים מן הכעס.
• כאשר אדם כועס - יהיה יותר נכון להגיד שיש בו חלק שכועס... ואולי ברגע מסוים חלק זה מציף ואפילו משתלט... אבל חשוב לזכור כל הזמן שיש לחלק הזה סיבות טובות להגיע... ושבתוך האדם ישנם גם חלקים נוספים אשר אפשר להיעזר בהם כדי להגיע ל""פיתרון" הולם עבור המצב שעורר את הכעס.
• מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית עבור אותו אדם. כך גם מאחורי הכעס יש כוונה חיובית עבור האדם הכועס. למשל, אולי זו הדרך שלו להציב גבולות ובכך לייצר עבור עצמו בטחון.
• כל רגש הוא לגיטימי וזקוק לביטוי. יש דרכים יעילות ובריאות לבטא את כל הרגשות.
• העבר משפיע על ההווה ועל כן כאשר יש רגשות כעס תדירים - יש לחפש את השורשים שלהם בעבר. בדרך כלל הכעס בהווה יסתיר מאחוריו השלכה של כעסים שמקורם בדמויות מן העבר, העברה בין דורית, פצעי ילדות שלא זכו לריפוי.
• ההתנהגות נשלטת על ידי הלא מודע ועל כן תהליך של טיפול בדפוסים של כעס יכלול לעתים קרובות בין השאר מפגש עם הילד הפנימי .
• בכל רגע נתון אדם עושה את הטוב ביותר שהוא יכול. אנשים רבים נוטים לשקוע ברגשי אשמה ובקורת עצמית לאחר שהגיבו בכעס שפגע באנשים אחרים.  אשמה ובקורת עצמית הם לכשעצמם רגשות מחלישים והרסניים. מומלץ במקום זאת לגלות אמפטיה כלפי החלק הכועס וללמוד איך לבטא אותו ולנהל אותו מבלי שיגרום לנזקים.

דרכים יעילות לביטוי כעסים

כעס הוא רגש עם אנרגיה חמה - ועל כן הוא זקוק לתנועה. להלן מספר הצעות לשחרור אנרגיה של כעס ללא נפגעים: 

• לנוע. תנועה, ספורט, אומנוית לחימה -  כל תנועה אירובית משחררת אנרגיה ובתוכה גם את אנרגית הכעס.  
• לצעוק את הכעס במקום בטוח - בטבע,  או בבית כשאין בו אנשים... לבחור מקום בו אפשר לצעוק מבלי להפחיד אף אחד.  
• לשחרר אנרגיה של תוקפנות ואלימות במקום בטוח. למשל : להרביץ לכרית... או לשק אגרוף...   לזרוק אבנים לים...
• לכתוב את הכעס. להכין מחברת רגשות. לכתוב כל מה שמרגישים ללא גבולות. הנייר סופג הכל ולא פוגע באף אחד כל עוד מה שנכתב נשאר בנינו לבין עצמנו.  
• להסכים לקבל עזרה. לפנות לייעוץ או לטיפול. לעבור תהליך המשלב ניקוי מכעסים ביחד עם חשיפת מקורות הכעס, ביטוי ולגיטימציה לכל קשת הרגשות.
  בטיפול מתאים, רוכשים כלים חדשים להצבת גב ולות וליצירת ביטחון, לטיפוח קבלה עצמית, סליחה וחמלה.

ולסיום, כמה מילים להורים שבננינו:
הרבה הורים יעידו על כך שרגעי הכעס העוצמתיים ביותר שהם חוו, כמו גם רגעי האושר הגדולים, קרו בהקשר לילדיהם.
מה קורה שם בנינו ההורים ובין הילדים, שלוחץ לנו על כל הכפתורים ולפעמים מצליח להוציא אותנו מגדרנו למרות כל מה שהבטחנו לעצמנו שאנחנו לעולם לא.. לא נצעק... לא נאיים... לא נחזור על הטעויות של ההורים שלנו.

לכל ההורים יש כוונות טובות וכל ההורים עושים את הטוב ביותר שהם יודעים ויכולים. יחד עם זאת, למרות שההורות היא אחד התפקידים היותר חשובים ויותר מאתגרים שקיימים בחברה, רב ההורים נכנסים לתפקיד הזה ללא ניסיון קודם וללא הכשרה מתאימה.
כל הורה מביא אל תוך ההורות את דפוסי ההורות שלמד בבית הוריו, את האמונות שלו לגבי עצמו, משפחה, זוגיות והורות, חלקם דפוסים מועילים ומקדמים וחלקם דפוסים מחלישים ומפריעים.

להורה יש בדרך כלל חלום בלתי מודע לגבי איך הוא היה רוצה שילדיו יהיו ואיך יהיו היחסים במשפחה. לעיתים קרובות מתברר שהילד שהגיע לעולם בא עם נטיות, צרכים ורצונות משלו ואלה עשויים להיות בחלקם בסתירה עם הנטיות והצרכים של ההורה.
על מה ההורים כועסים: שהילדים לא עושים מה שהם מצפים מהם... שהילדים מתנהגים באופן שמתפרש אצל ההורים כחוסר כבוד כלפיהם... שהילדים מזכירים להורים משהו מכאיב מילדותם...

מטבע הדברים, יש חילוקי דעות בתוך המשפחה. הורה כועס לעיתים קרובות מפני שהוא מרגיש מתוסכל וחסר אונים. כי לא מקשיבים לו... כי הוא חושב שלא מכבדים אותו... כי ילדים עוברים מידי פעם על חוקי הבית... כי הוא מביא כעסים ממקומות אחרים מחוץ למשפחה...  

ילדים זקוקים לכך שהוריהם יאהבו אותם וידאגו לביטחונם. בנוסף הילדים זקוקים גם  שההורים ילמדו אותם איך מתנהלים בעולם. איך מתמודדים עם אתגרים, איך מגיבים במצבים של קונפליקטים, איך מבטאים רגשות, ובין השאר מה עושים כשכועסים. ההורים הם המורים הראשונים שנמצאים שם עבור הילדים ועל כן זו אחריותם של ההורים ללמוד איך להתמודד עם אתגרים ראשית עבור עצמם ושנית כדי שיוכלו לתת דוגמה אישית בריאה לילדיהם. ילדים שחווים את הכעס של הוריהם כרגש לגיטימי ובר שליטה, לומדים מהם שמותר לכעוס אבל אסור להיות אלים... ושאפשר ובריא לבטא את הכעס בדרכים שאינם פוגעות.

טיפ: צרו בבית שלכם מקום בטוח לביטוי כל קשת הרגשות
כדאי לארגן בבית פינה חמה ונעימה לביטוי רגשי. בפינה הזאת יהיו בובות שאפשר לשתף אותם ולהתחבק איתם כשעצובים ורוצים לבכות, כתיף רכה שסופגת דמעות, שק אגרוף לרגעים של כעס וכריות צבעונית להשתוללות של שמחה. כך מעבירים לילדים את המסר שכל הרגשות לגיטימיים ויש להם מקום בטוח לבטא אותם.
אגב, הפינה הזאת מעולה גם בשביל ההורים...

והכי חשוב: להיות אמיתיים, לשתף ברגשות, לאהוב ולכבד גם את עצמנו וגם את הילדים שלנו.... להיות גמישים ופתוחים ללמידה.

כמו שאנחנו מכשירים עצמנו ברצינות ובאחריות לפני כל תפקיד מקצועי כדאי לעשות כך גם בתחום ההורות. יש היום הרבה אפשרויות בתחום למידה להורים. יש בתי ספר להורים, יש קבוצות שיתוף ותמיכה ויש גם ייעוץ אישי. פנו לעצמכם זמן ומקום לטובת למידה ורכישת כלים בתחום התקשורת וההורות, כלים  שישרתו אתכם באופן אישי וכמובן  יתרמו  לאווירה וליחסים בתוך המשפחה.

סיכום:

• כל אחד חווה לעיתים כעס. רגש הכעס לכשעצמו הוא טבעי ולגיטימי. מה שאינו לגיטימי הוא לאפשר לכעס להכתיב התנהגות פוגעת והרסנית.
• הכעס הוא רגש משני שמגיע בעקבות כאב... פגיעה... או פחד. מודעות עצמית עוזרת לזהות את הרגש הראשוני ש" נחבא" מאחורי גבו של הכעס ולטפל בו באופן מעמיק ומרפא.
• שורשי הכעס הם בדרך כלל בלתי מודעים.
• כעס מודחק פוגע בבריאות ובמערכות יחסים.
• מומלץ לטפל בכעס לטובת הבריאות הפיסית והנפשית, לטובת היחסים במשפחה, לטובת איכות החיים של ההורים והילדים.
  
  לתיאום פגישה אישית צרו קשר
  
  לפרטים על קורס התמקדות
  
  לפרטים והרשמה לחצו כאן או התקשרו 0528916931