שילוב התמקדות בעבודה טיפולית- שיחה עם טל, עובדת סוציאלית

טל רובינסון, עובדת סוציאלית במקצועה, מתארת איך ההתמקדות עוזרת לה לעזור לאנשים (ולעצמה).
האנשים שמשתתפים בתהליך טיפולי מכונים בראיון "מתמודדים"
טל מתארת את החוויות שלה בגוף ראשון:

מהצפה או הכחשה, להכלה

ההתמקדות לימדה אותי איך להיות עם. ללא הכחשה, ללא הזדהות.
כל "בעיה" או "קושי" הופכים להיות "משהו" שנותנים לו מקום.
אני מכירה במשהו, נותנת לו מקום בתוכי או על ידי,
אני אומרת לו שהוא בסדר כמו שהוא
ואז הוא לא מציף אותי, ואני לא צריכה להתאמץ להזיז אותו כל הזמן...
זה כלי ראשוני ובסיסי
זהו צעד שתמיד עוזר, מרגיע, עושה סדר
אפילו כעזרה ראשונה.
אני מלמדת את "המתמודדים" לעשות את הצעד הזה בעצמם.
לזהות חלק, להכיר בו, להניח אותו על ידם.
כך ניתן לנהל דיאלוג או יחסים עם כל מה שמעסיק אותי
ואז במקום ש"משהו" ינהל אותי, אני מנהלת אותו.
ברגע שאני מזהה משהו ומכירה בו, הוא הופך להיות מ"מנהל סמוי" לחלק בי שאני מנהלת אותו. או לפחות נמצאת ביחסים איתו.
כך ההתמקדות מספקת כלי לעזרה עצמית.
הצעד הזה מגדיל את יכולת ההכלה והקבלה, מטפח את היכולת של אנשים לתמוך בעצמם. נותן תחושה של שליטה והעצמה.

 לראות את כל התמונה

בהתחלה כשמתמודד חווה קושי, הוא לרגע שוכח שיש עולם שלם מסביב. לרגע הקושי ממלא את כל העולם שלו.
ההתמקדות עוזרת לצאת מהמקום הצר של הקושי, מייצרת מרחב שמאפשר מקום לעוד... מספקת פרספקטיווה של אופק רחב יותר.
אני משקפת למתמודד את החלקים שמעסיקים אותו ותוך כדי כך התמונה העצמית שלו מתרחבת, יש מקום לעוד חלקים להופיע, יש מקום לנשימה.
אפשר לראות את התמונה המליאה של האירוע.

ההתמקדות מחברת אל הגוף

הרבה פעמים אנחנו מחפשים תשובות בחוץ. בידע חיצוני, אצל אנשים אחרים...
ההתמקדות מספקת דרך להיכנס פנימה, לחפש וגם למצוא את התשובות בפנים.
הגוף מייצג את העולם הפנימי שמביע את עצמו באמצעות מגוון של סימנים כמו דימויים, תחושות ,רגשות, זיכרונות ועוד הרבה יותר מזה.
כשמתמקדים, לומדים להקשיב לכל הסימנים שהגוף מספק. ההקשבה מייצרת גשר יציב ומחזק בין החוץ והפנים.

ההתמקדות מתאימה לעבודה עם כל בן אדם.

יש אפשרות לעבוד עם כל אדם ברמה וברובד שמתאימים לו.
כל אחד מקבל מה שהוא צריך במקום שבו הוא נמצא.
כשמתמקדים, לא ממהרים לשום מקום. לרגע, אפשר לעצור את מרוץ החיים, לנשום, לשבת בסבלנות עם כל מה שיש, להתבונן, להקשיב...
מתמקדים עם כל אדם ועם כל חלק שלו בקצב שמתאים לו.

קשיים / אתגרים אופיניים למתמודדים עם פגיעה נפשית
הרבה אנשים שיש להם פגיעה נפשית, מסתובבים עם סטיגמה עצמית, דימוי עצמי נמוך ורגשי נחיתות.
"כל פעם שאני הולך למכולת אני מרכין את הראש כדי לצמצם נוכחות..." שיתף אותי אחד המונחים שלי.
לעיתים קרובות, מחלת הנפש נתפשת על ידי המתמודדים וגם על ידי הסביבה כמו "אות קלון".

סיפור מקרה - טיפול בעזרת התמקדות

עודד ( שם בדוי) מבטא את הקשיים שיש לו במפגש עם "חברה בריאה": בושה, דחייה, פחד....
במפגש המשותף שלנו, אנחנו מציירים עיגול גדול ובתוכו עיגולים קטנים.
העיגול הגדול מייצג את עודד השלם
העיגולים הקטנים מייצגים את חלקים מתוך העולם הפנימי שלו:
יש חלק שחש בושה,
יש חלק שחושש מדחייה במפגש עם אנשים "בריאים"
יש חלק שמרגיש תקווה ואופטימיות ורוצה להתנסות
יש חלק אמיץ שמוכן לקחת סיכונים
ויש חלקים נוספים...

 אני מנחה את עודד לשים לב לחלקים שלו,
להגיד להם שלום...
כל חלק חדש שמגיע, אומרים גם לו שלום.
בעיגול הגדול יש מקום לכל חלק שרוצה להגיע.
מאוחר יותר, כשעודד הולך לחוג ופוגש אנשים בריאים, הרגשות שלו לא נעלמו, הם שם. ובכל זאת משהו השתנה.
הוא כבר פגש אותם בתהליך התמקדות, הוא כבר מכיל או, הוא כבר מכיר בהם
הוא יכול לנהל אותם, הם כבר לא מנהלים אותו.
כל דבר שמכירים בו, הופך להיות ממנהל סמוי,  לשותף לדיאלוג וליחסים של ניהול עצמי.

המפגש של עודד בחוג מייצר הזדמנות למפגש עם  כל החלקים. עכשיו הם כבר מוכרים. בכל פעם כשאנחנו מתמקדים, אנחנו מעמיקים את ההיכרות שלנו עם החלקים האלה ועם חלקים חדשים.
תוך כדי כך יש גם התייחסות לגוף, יש תגובות פיסיות. לפעמים מתייחסים לגוף באופן ישיר ולפעמים רק מכירים בזה ומשאירים התייחסות יותר מעמיקה לפעם אחרת.
ההבנה של עודד ש:
"אני זה לא המחלה שלי"
"אני זה לא הבושה שלי"
"אני זה לא הפחד שלי"
אני, עודד, מכיל בתוכי את כל אלה ועוד הרבה יותר מזה.
ההכרה בזה מאד מרגיעה ומאפשרת להשתתף בעוד ועוד אירועי חיים.
למשל, כשעודד פגש בחוג משהי שהתנהגה אליו באופן שפגע בו, הוא חווה " דחייה" ורצה לברוח.
הוא לא ברח.
במקום זאת הוא יכול היה לפנות אל החלק שחווה דחייה, להכיר בו ולסמן אותו כחלק שזקוק לתשומת לב. מאוחר יותר טיפלנו בחלק הזה בפגישה המשותפת שלנו.

שילוב התמקדות בטיפול

כשלומדים לטפל באנשים, הרבה פעמים עולה השאלה: "מי אחראי לתהליך הטיפול? "
הנושא של האחריות האישית והמעורבות של המטפל בתהליך הטיפולי, משפיעה במידה רבה על איכות הקשר ומכאן גם על כל התהליך.
סגנון הקשר והטיפול נע בין איכות של התגייסות מסורה להצלת המונחה בקצה האחד לאיכות של ריחוק תוך שמירה על גבולות בקצה השני.
מאז שלמדתי להתמקד, משהו השתנה בדרך הטיפול /עבודה שלי.
אני יושבת עם המתמודד ולא מולו.
אני יושבת איתו "נטולת מאמץ"
אני כבר לא אחראית על הפיתרון....
אני לא צריכה להציל אותו...
אני נוכחת איתו בגובה העיניים,
הנוכחות שלי מעבירה מסר של קבלה, כבוד ואמפטיה.
אני סומכת עליו שהוא יכול להיות נוכח איתי
אני סומכת על תהליך ההתמקדות שיוביל אותו להכיל בקבלה ואמפטיה את עצמו.
נוכחתי לדעת, שתהליך ההתמקדות בונה גם אצלי וגם אצל המונחים שלי נוכחות פנימית יציבה, איתנה, רגועה ובוטחת

 קורס התמקדות

לפרטים והרשמה לחצו כאן או התקשרו 052-8916931