פסי. אקזיסטנציאליסטית

"מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" / ניטשה

הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית היא גישה טיפולית הרותמת את החשיבה של הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית לטובת פרקטיקה של ריפוי וצמיחה.

מקור הסבל האנושי  על פי גישה זו הוא במפגש של האדם עם עובדות הקיום היסודיות: מוות, בדידות, חופש וחוסר משמעות. המפגש עם נושאים אלה מעורר חרדה ולכן רובנו מגייסים מנגנוני הגנה כמו הדחקה והכחשה כדי להימנע מתחושת חוסר האונים ואובדן השליטה שמתלווים למפגש זה. ההימנעות מרחיקה אותנו מחיים אותנטיים והופכת אותנו להיות קורבנות של המציאות.

הגישה האקזיסטנציאליסטית אינה נוהגת לאבחן אנשים על פי פרופיל אישיותי כזה או אחר. במקום זאת היא שואלת: "מהי דרכו של אדם בעולם". באיזה אופן הוא חווה את קיומו בממד הפיסי, הריגשי, המנטלי והרוחני, באיזה ממד הוא מאותגר ומה יעזור לו להחזיר לעצמו את תחושת החופש, לקחת אחריות ולברוא את עולמו.

מטרתו של הטיפול האקזיסטנציאליסטי היא לסייע לאדם לזהות איזו חרדה קיומית מסתתרת מתחת לטרדות היום יום, להבין את היחסים בנינו לבין קרקע הקיום שלנו ולעצב דרך אישית המשלבת מודעות עם ביטוי אותנטי. החיפוש אחר משמעות אישית מהווה נתיב מרכזי בטיפול האקזיסטנציאליסטי.

הצורך במשמעות, נתפש על פי גישה זו כצורך בסיסי מרכזי והמסע לגילויו מהווה דרך להחלמה, צמיחה ומימוש עצמי ברבדים הפיסיים, הנפשיים והרוחניים.

קראו עוד על טיפול בגישה זו כאן